קלופר נ' קשת טעמים בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה לפיצוי התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו, רכב מסוג רנו מגאן, שנת ייצור 2010 מס' רישוי 81-479-72.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 29/12/10 ביקר התובע בחנות של הנתבעת ברח' לוחמי הגטאות 9 בנהריה, והחנה את רכבו במגרש החניה המיועד ללקוחותיה.

כאשר חזר לרכב לאחר סיום הקניות, לפתע ניתק ענף מעץ הנטוע במגרש החניה, נפל ופגע ברכב תוך גרימת נזקים שונים כמפורט בחוות דעת השמאי.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, ובבקשה שלה לביטול פסק הדין שניתן בשל אי התייצבותה לדיון הראשון, ציינה הנתבעת כחלק מהנימוקים שלה לביטול פסק הדין, כי סיכויי ההגנה הם טובים מבלי לפרט מה הם.

בדיון היום טען נציג הנתבעת, כי הוא מודע לאחריות של הנתבעת לנזק אשר נגרם לרכב התובע, בהיותה המחזיקה במגרש החניה מכוח שכירות בנכס, אך טען כי האחריות לגיזום העץ מוטלת על קק"ל, ולחילופין יש להשית על בעל הנכס (המשכיר) מחצית מהאחריות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי לקבל את התביעה.

אפתח בכך, כי הנתבעת אינה חולקת על עצם קרות האירוע, או על היקף הנזק אשר נגרם לרכב התובע.

באשר לטענותיה במישור האחריות – הנתבעת לא צרפה מסמכים או ראיות אשר יש בהם כדי לבסס את טענותיה לגבי אחריותה של קק"ל, אף שטענה כי התריעה בפני קק"ל אודות הצורך בגיזום העץ - ללמדנו, כי הנתבעת היתה מודעת לסכנה שנשקפה מהעץ.

שאר טענותיה של הנתבעת לגבי אחריותו של המשכיר, אינן מעניינו של התובע, ולו מן הטעם כי הנתבעת היא המחזיקה במקום, ודי בכך כדי לבסס את אחריותה כלפיו. מכל מקום, הנתבעת לא צרפה מסמכים או ראיות על מנת לתמוך בטענתה כי היא השוכרת של המקום, או מסמכים אחרים אשר יש בהם כדי לשפוך אור על היחסים בינה לבין המשכיר בכל הנוגע לתחזוקה בנכס.

אשר על כן, על הנתבעת לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

1.סך של 7,718 ש"ח בגין נזק לרכב לפי חוות דעת.

2.סך של 580 ש"ח בגין שכר טרחת שמאי.

3.סך של 600 ש"ח בגין הוצאות ההליך.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: